אתרי מורשת

אנדרטת האם ובנה צילום- יעקב שקולניק

באר טוביה, אנדרטת האם ובנה

באר טוביה

הפסל אנדרטת האם ובנה פוסל על ידי נתן רפפורט אמן רב תחומי שיצר פסלים רבים ברחבי הארץ ובעולם.
הפסל נחנך בשנת 1967 ומספר את סיפור פרידתם של אם ובנה היוצא להגנה על הארץ במלחמת תש״ח.

צילום: יעקב שקולניק

shutterstock_1233057844

באר טוביה, הביצייה והמחלבה הישנה

באר טוביה

בעבר שימשה הביצייה כמחסן ומקום איסוף הביצים שמגיעות מהלולים השונים, מיונן והעברתן לקמעונאים. אולם לאחר שעמדה שנים ללא שימוש החליטו בני המושב לשפץ אותה ואת המחלבה הישנה הסמוכה לה ולהפוך אותם למרכז תרבות ומועדון חברתי הפועל החל משנת 2016.

בימי הפסטיבל יתקיים שוק האיכרים ברחבת הביציה והמחלבה הישנה.

הסליק-בבאר-טוביה

באר טוביה, הסליק

באר טוביה

בתקופת המנדט הבריטי צברו אנשי המושב כמויות נכבדות של נשק בלתי חוקי, תחמושת וחומרי נפץ והסתירו אותו מעיני השלטונות במקומות מסתור ביישוב. אחד מהם היה קוביית בטון, שגובהה קצת פחות מגובה אדם והוטמנה מתחת לאחד משלושת תאי השירותים של בית העם. רק מעט אנשים ידעו על הסליק והם דאגו שהתא שמתחתיו הוא נמצא יהיה סגור תמיד בתואנה שהוא ״מקולקל״. יום אחד נחשף הסליק על ידי אחד מהאנשים שהשתמש בשירותים ואנשי הישוב נאלצו לרוקנו שמא ייחשף.

צילום: אפי אליאן

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

באר טוביה, משטרת הרוכבים הבריטית – בטאני

באר טוביה

מבנה ישן הנמצא בסמוך לכביש 7303 ששימש את משטרת המנדט הבריטי בשנת 1936 כדי לספק הגנה למושב באר טוביה כנגד פורעים ערבים. באותה תקופה, טרם בניית מצודות טגארט, נבנו תחנות קטנות יותר. בתחנה זו היה מספר שוטרים קטן יחסית: שני שוטרים בריטים ושניים ערבים. לפעמים התאכסנה בה יחידת רוכבים.
התחנה פעלה עד שנת 1948 כתחנת משטרה של ה JSP – קיצור של  Jewish Settlement Police – משטרת היישובים העבריים. בתום המנדט הבריטי הגיעו לתחנה לוחמי חטיבת גבעתי שהשתלטו על התחנה ועל הציוד שנותר בה וזה הפך לבסיס פעילות אזורי במלחמת העצמאות.

 

קרדיט תמונה:
מאת Avi1111 dr. avishai teicher – נוצר על־ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=31018181

archive

באר טוביה, תצוגת כלים חקלאיים עתיקים

באר טוביה

בשנת 1962, יזמו חברים מדור המייסדים של מושב באר טוביה, הקמת ארכיון שינציח את המושבה הקודמת שנוסדה בשנת 1888 נחרבה במאורעות תרפ״ט ואת שלבי ההתפתחות של המושב שהוקם במקומה שוב ב 1930.
ברבות הימים הוקם מבנה ארכיון המשמש כ ״ראי היישוב, מעלה את זכר המייסדים, ומשמש מורשת לדורות הבאים."
בחצר הארכיון ישנה תצוגת כלים חקלאיים עתיקים שנתרמו על ידי החקלאים המתגוררים במושב.

המחסום בכפר ורבורג

כפר ורבורג, המחסום

כפר וורבורג

מחסום כפר ורבורג היה מערך של חמישה סוגי מכשולים שנבנו לאורך של 1,200 מטרים בין כפר ורבורג לגשר פריזר כדי לעכב את הצבא המצרי במהלך מלחמת העצמאות במידה וינסה לנוע על הכביש העובר סמוך למושב כפר ורבורג וצפונה. הוא החל מצומת הכניסה למושב ונמשך דרומה עד לגשר פריזר שניצב מעל נחל גוברין שנקרא אז "ואדי אל-ג'לדיה". מרכיבי המחסום כללו את הכנת הגשר עצמו לפיצוץ והנחת מוקשים. הקמת המחסום לקחה עשרה ימים. מחסום כפר ורבורג היה המחסום הגדול, הארוך, המורכב והמשוכלל ביותר שנבנה בתקופת מלחמת העצמאות בישראל.
המחסום הורכב מחמישה אלמנטים: קירות בטון, שחסמו חלקית את הכביש לצורך האטת כלי הרכב הנכנסים, חרוטי בטון יצוקים באדמה ״שיני דרקון״ ביניהם הוטמנו מוקשים והם נועדו למנוע התקדמות, ״פוגזים״, חביות מלאות סולר ובנזין מחוברות לפתיל הצתה על מנת להעלות את כלי הרכב באש, רצועות מוקשים לאורך הגשר וחומר נפץ המיועד לפיצוץ הגשר.

קרדיט לתמונה: Meiri424, Cc-by-sa-3.0

גלריה וארכיון תימורים

תימורים, גלריה וארכיון

תימורים

גלריה ״צריף ראשונים״ במושב תימורים נפתחה בשנת 2016 בצריף ששימש כגן הילדים הראשון של ילדי תימורים. הגלריה משמשת מקום להצגת תערוכות מתחלפות ועומדת לרשות תושבי/ות מושב תימורים, המועצה האזורית באר-טוביה ותושבי/ות אזור השפלה. ״צריף ראשונים״ שופץ והוכר ע״י המועצה לשימור אתרים כאתר שימור מורשת.

בריכת זמורה

תימורים, שמורת בריכת זמורות

תימורים

בריכת זמורות היא אחת מבריכות החורף האחרונות בדרום מישור החוף שטחה כ חמישה דונם והיא נמצאת באזור חקלאי המרוחק יחסית ממקום יישוב. כיוון שכך, הבריכה הקטנה עשירה לא רק במיני סרטנים ירודים, אלא גם בעופות מים. בבריכה מתרבים ארבעה מיני דו-חיים – אילנית, קרפדה ירוקה, צפרדע הנחלים וטריטון הפסים. הבריכה עמוקה יחסית (כמטר וחצי) ולכן בשנים גשומות היא מחזיקה מים אפילו עד לאמצע הקיץ. בצומח הבריכה בולטים אגמון ימי. צפונית ומערבית לה משתרעים חורבות הכפר בית דרס, המהווים חלק בלתי נפרד מהשמורה.
השמורה נמצאת דרומית למושב גבעתי, חצי ק"מ דרומית לרחוב הדרום-מזרחי.

צילום: עמית מנדלסון, 25/2/2005

דילוג לתוכן